תודה לך, קאופמן

מאת: אדר' עומרי זילכה. עריכה לשונית: אביעם בן נעים.

תודה לך, קאופמן, על שכונה קריאה, בה אפשר להבין תמיד איפה אתה נמצא.

תודה לך על רחובות ארוכים וישרים בהם אפשר ללכת, לרוץ או לצאת לסיבוב עם העגלה. בחיפה, זה ממש לא מובן מאליו. מאות האנשים שהולכים פה בכל שעות היום הם עדיי.

תודה לך על מגוון של רחובות: רחבים בהם התנועה סואנת, צרים בהם כמעט אין תנועה, ועוד מגוון של בין לבין המאפשרים לי להחליט איזו אווירה מתחשקת לי היום - רועשת או שקטה.

רחוב הגליל - לא רחב מדי, לא צר מדי ועם המון עצים בוגרים

תודה לך על חתכי רחוב נעימים בהם נדמה שהמבנים, העצים, המדרכות והכבישים חברו יחד כדי ליצור קנה מידה אנושי ורגיש.

תודה לך על רשת של שבילי הולכי רגל, בהם אני יכול לקצר את הדרך או לשכוח לרגע שיש מכוניות, לשנות את המסלול שלי איך שאני רוצה או לתת לילדים לרוץ ללא חשש.

תודה לך על קווי בניין שהשאירו הרבה מקום בין המבנים וברבות השנים הולידו עצים בוגרים ובעונת החורף גם פריחה משגעת. שי ואני מחפשים רקפות בחצרות השונות כי אתה אפשרת לנו את זה.

תודה לך על פיזור מבני ציבור במוקדים שונים בשכונה. בחוכמתך בחרת שלא לרכז אותם וכך מדי פעם החזרתיות של מבני המגורים נשברת על ידי מבנה ציבור, שמהווה גם מגנט של פעילות לתושבים שמסביבו.

תודה לך על שכונה שיודעת להיקשר ולהתחבר לשאר חלקי העיר, אבל מצליחה להיות גם בית בפני עצמו.

תודה לך על הצצות קצרצרות לנוף. פעם אחת הרי הגליל מציצים מאחורי מבנה, פעם שנייה הכרמל שמציץ במבטים מזרחה ודרומה ופעם אחרת האדום הבוהק של מנופי הנמל החדשים מזכיר לי שיש ים למטה.

תודה לך על בסיס תכנוני טוב. הבינוי בשכונה אומנם השתנה לאורך השנים והוכנסו בה עוד שימושים, אבל השלד שלה נשמר והוא חזק. מקווה שהעתיד לא יהרוס אותו.

תודה לך על שכונה שיכלה לקבל מסחר בתוכה. לא תכננת כל כך הרבה מסחר בתוכנית שלך אם בכלל, אבל המסחר הזה, פה פיצרייה ופה טמבורייה, כאן בית מרקחת וכאן חנות פרחים, עושים את השכונה הזו עירונית כל כך, חיה כל כך.

קאופמן, אני מודה שבתחילה השכונה לא ריגשה אותי. אחרי נהלל ועפולה, רחביה והדר, בת גלים ומרכז הכרמל ואינספור יישובים ושכונות ומבנים חשבתי שזו סתם שכונה שיצאה לך. אבל עם כל שיטוט (ותקופת הקורונה עם ילדים קטנים הגדילה משמעותית את מספר השיטוטים שלי) אני מגלה עוד ועוד כמה היא טובה אלינו התושבים וכמה עשית עבודה טובה. מאה שנה אחרי, הגיע הזמן להגיד לך תודה! תודה רבה על נווה שאנן.

*ריכארד קאופמן (1887-1958) אדריכל ומתכנן ערים יהודי ממוצא גרמני. היה המתכנן הראשי של ההתיישבות הציונית החל משנות העשרים ועד להקמת המדינה. הוזמן ארצה בראשית שנות העשרים על ידי ארתור רופין, מנהל הסוכנות היהודית, והפך ל"אדריכל החזון הציוני". קאופמן תכנן מאות תוכניות, הן ליישובים - בכלל זה ערים, קיבוצים, מושבים ושכונות, והן למבנים רבים - ביניהם גם בית ראש הממשלה בירושלים. עבודתו המוכרת ביותר בקנה מידה גדול היא תכנון נהלל, שהתפרסם ברחבי העולם והפך לסמל ציוני. בחיפה תכנן את שכונות הדר, בת גלים, אחוזה, כרמל מרכזי ונווה שאנן. אחד מחשובי המתכננים שפעלו בארץ.