ללמוד משיכוני הבריגדה בבת גלים

כתב וצילם: אדר' עומרי זילכה. עריכה לשונית: אביעם בן נעים.

כשהייתי סטודנט בשנה השלישית בלימודי אדריכלות בטכניון, לקחתי קורס בשם "דיור בר השגה" שהעבירה אדר' מיכל יוקלה תחת חסות "החממה החברתית" בטכניון. שנת הלימודים הזו נישאה על אדי המחאה החברתית של קיץ 2011, בה התעוררו מתכננים באשר הם והחלו לשאול את עצמם – איפה אנחנו בכל הסיפור הזה של הדיור? איך אנחנו יכולים לתרום? מה אנחנו צריכים ללמד? איך אפשרנו לשוק הדיור להיות מופקר כל כך ליזמים פרטיים? ועוד שאלות שממשיכות להעסיק את הקולגות שלי עד היום. בקורס למדנו מהו דיור בר השגה, כיצד הוא נראה בעבר בארץ ומה מצבו בהווה (רמז: לא משהו), ואיזו מדיניות יש לנושא במדינות מעבר לים (רמז: משהו משהו!). כחלק מהקורס היינו צריכים להציע עיבוי למתחם "שיכוני הבריגדה" בשכונת בת גלים בצורה שתתאים לרוח המקום, לאופיו ולצורכי התושבים, ובו-בזמן תראה כי ניתן לחדש שכונה ולהוסיף בה יחידות דיור מבלי להרוס אותה.

מיקום המתחם

מאז המקום נשכח מליבי. למרות ביקורים חוזרים ונשנים בשכונת בת גלים, לשיכונים לא חזרתי עד שבפורים האחרון הסתובבתי שם עם בתי, ואחרי נשנושים במילהאוס וסיבוב על הטיילת לקחתי אותה לגן משחקים גדול שאיתרתי במפה, ובדרך עברנו דרך שיכוני הבריגדה. וכך שוטטנו שם בין המבנים בתי ואני, היא מחופשת לארנבונת ורודה ואני לארנב לבן, ופשוט התאהבתי מחדש במקום.

למי שלא מכיר - שיכוני הבריגדה ממוקמים במזרח השכונה, בין רחוב העלייה השנייה ורחוב "החי"ל", בקרבת פסי הרכבת ובין רחוב הקלעים והמרכז הקהילתי של השכונה. מדובר בשתי שורות של שבעה מבנים בכל שורה, הניצבים לכבישים הסובבים את המתחם, ועוד שבעה מבנים המחברים בין שורת המבנים הדרומית ויוצרים חזית רציפה לרחוב החי"ל. סך הכל במתחם כ-290 דירות בגודל שנע בין 35-60 מ"ר. המבנים הם בגובה 3-4 קומות ובנויים כך שהם יוצרים מערכת שבילים פנימית וכל התנועה במתחם מתבצעת באמצעות הליכה רגלית בלבד. המתחם נבנה בשנת 1947 ותוכנן על ידי אדריכל אדולף ראדינג, אדריכל העיר חיפה באותן השנים ומי שהיה מעורב בתכנון מבני שיכון רבים בארץ ובעולם. בחיפה היה זה השיכון הציבורי הראשון שהוקם והוא יועד לחיילים משוחררים (הד לזה ניתן לראות בשמות הרחובות, כמו "החי"ל", הקלעים, המתנדבים ועוד).

מיקום האתר על רקע מודל תלת מימד של חברת סימפלקס

במבט ראשון שיכוני הבריגדה אינם שונים משיכונים אחרים שהעין שלנו רגילה "להעביר" מהר כמעט בכל מקום בארץ, אבל במבט מעט מעמיק יותר יש בהם חן שראוי לבחינה. זה מתחיל מקנה המידה והפרופורציות בין המבנים, אשר יוצרים מרחבים ציבוריים לא גדולים מדי ולא קטנים מדי. אלה מלאים בצמחייה בוגרת, מה שנותן לפנים המתחם איכות נופית גבוהה. בנוסף לכך, הפרטים כמו המרפסות הקטנות שהיו לכל דירה (ואשר חלקן כמובן נסגר ברבות השנים), העמודים העגולים היוצרים כניסה מרחוב החי"ל אל המתחם תחת המבנים, הפתחים העגולים או הריבועיים הקטנים בחדרי המדרגות או קרניז הגג הבולט מעט מהמבנה, כל אלה נותנים ייחוד ואיכות למבנים שמעלה אותם מעל הסטנדרט לשיכונים.

ניתן לומר כי במקרה של שיכוני הבריגדה השלם גדול מסך חלקיו. לא המבנים הם ש"עושים את העבודה", אלא הסידור שלהם, ההפניה שלהם לרחוב הח"יל שיוצרת חזית רציפה אבל מאפשרת כניסות למתחם, העולם הפנימי שנוצר שם שאינו מופר על ידי תנועת כלי רכב, אפשרות השיטוט בתוך המתחם, ומבטים הקולטים צמחייה רבה על רקע הבינוי. המתחם כיחידה אחת מציע חוויית מגורים נעימה ואיכותית, שמראה את הטוב שתכנון מודרניסטי יכול לתת (יש למודרניזם גם צדדים פחות נעימים...), כשהוא מתכתב עם פרויקטים אחרים דומים שנבנו ברחבי העולם. יש לזכור כי בעשורים האלה ובמיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה עלה הצורך להקים מבני מגורים זולים, מהירים ויעילים, והשיכונים היו הפתרון הטוב ביותר שעולם האדריכלות ידע לתת.

עד כאן החלק הטוב, אבל אי אפשר בלי קצת מציאות. המתחם - כפי שיעידו התמונות - מוזנח מאוד ומשווע לשיקום ולשיפוץ רציניים. סגירת מרפסות, פתיחת פתחים, תוספות מאולתרות, כבלים, מזגנים וצנרות שרצות חופשי בחזיתות, כתובות גרפיטי, טיח מתקלף, ריצוף סדוק. החלק המשמח בכל העניין הוא שהמתחם מופיע ברשימת השימור של עיריית חיפה כמתחם לשימור, אבל זה כידוע לא מבטיח שהוא ישוקם בקרוב. האוכלוסייה במקום – כפי שמעידים סקרים חברתיים – לא נמצאת במצב כלכלי שיכול להביא אותה להרים פרויקט גדול ומורכב כל כך לבדה.

לאורך חיינו ובמיוחד בשנים האחרונות לימדו אותנו ששיכונים סופם להיהרס ושהם שם קוד למבנה מגורים לא מוצלח, שנקשר באוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. אבל אם בוחנים שיכונים שונים בארץ וגם בחיפה, ושיכוני הבריגדה הם דוגמה מוצלחת לכך, מגלים ששיכונים יכולים לכלול איכויות גבוהות מאוד, כאלה שעולות בוודאי על איכויות שכונות המגורים הנבנות כיום. צריך רק לדעת על מה להתבונן, איך להתבונן וכמובן לשקם ולשפץ.

לצפייה בעבודות הסטודנטים בקורס "דיור בר השגה" המציעות עיבוי בשיכוני הבריגדה לחצו כאן.