מאת: אדר' עומרי זילכה. עריכה לשונית: אביעם בן נעים.
יש דברים שהתרגלנו אליהם בעיר: חומוס בוואדי, תצפית מטיילת לואי, קפה בשוק תלפיות והעובדה שאוניברסיטת חיפה יושבת אי שם למעלה במרומי הכרמל ואינה מחוברת למרקם העירוני. אלא שבשנים האחרונות חל שינוי גדול, ומבנים רבים של האוניברסיטה נפתחים בעיר התחתית באזור המכונה "קמפוס הנמל". המהלך אומנם איננו חדש ולכאורה נשאלת השאלה מה פתאום נזכרתי עכשיו לכתוב על זה, אולם לאור התאוצה המשמעותית שהוא תופס בשנים האחרונות היה לי חשוב להבין מדוע האוניברסיטה עושה את הצעד הזה. עבורי הדבר נתפס כמו שינוי פרדיגמה מהותי של האוניברסיטה עם השפעה עירונית גדולה, ובקיצור, דבר שהייתי שמח לתהות עוד קצת על קנקנו. על מנת לשמוע על המהלך הלכתי לראיין את פרופ' רון רובין, נשיא האוניברסיטה מאז שנת 2016, אשר קידם את המהלך בצורה משמעותית בזמן כהונתו והוא מושקע בו מאוד.
מבנה "דילן" ברחוב הנמל, במקום זו שכנה מכללת "כרמל".
על מנת להבין את המהלך של האוניברסיטה בעיר התחתית לקח אותי פרופ' רובין למסע עד לניו יורק, וליתר דיוק ל-NYU - אוניברסיטת ניו יורק. זו שוכנת בלב מנהטן בתצורה הזרה לנו כישראלים: מבנים הפזורים בעיר כחלק מהמרקם העירוני ולא כקמפוס סגור. פרופ' רובין מספר שבאמצע המאה הקודמת, שנותיו הטובות של המוסד כבר היו מאחוריו וכחלק מתהליך שיקום מעמדו הבינו פרנסיו שה"נכס" החשוב של המוסד (שהוא המיקום בלב העיר) לא מנוצל כהלכה. לטענתם המוסד לא נתפס אז כחלק אינטגרלי מהעיר ולא כאחד שמהווה מנוע צמיחה עבורה, ולכן הוא החל לפעול בצורה נרחבת יותר בעיר תוך הקמת שלוחות נוספות בה והתפשטות לכיוונים אקדמיים אחרים.
הסיפור הניו יורקי מהווה סיפור רקע טוב כדי הבין את המהלך של אוניברסיטת חיפה, ולטענת פרופ' רובין יש ארבע סיבות עיקריות להקמת שלוחת האוניברסיטה בעיר התחתית. הראשונה מתייחסת לערך המוסף שאוניברסיטאות כמו אוניברסיטת חיפה צריכות שיהיה להן. פרופ' רובין סבור שהערך המוסף של האוניברסיטה הוא בחיבור לאקוסיסטם העירוני בין אם החברתי או הכלכלי, דבר שלא מתרחש בצורה מיטבית בשל מיקומה של האוניברסיטה במקום מרוחק ומבודד מהעיר.
הסיבה השנייה היא הקרבה לאמצעי תחבורה ובמיוחד לתחנת הרכבת, דבר אשר יכול למשוך קהל יעד פוטנציאלי ללימודים ולא רק מחיפה ומהסביבה והוא בעל השפעה גם על משיכה של סגל להוראה. יתרה מכך, פרופ' רובין מתאר את החזון שלו לקמפוס ירוק, אשר אליו יגיעו בתחבורה ציבורית בלבד (ואמרו אמן לזה!), וזאת כחלק מתפיסת עולם עירונית מאוד לשלוחה בעיר התחתית כפי שהתבהר במהלך השיחה.
הסיבה השלישית היא הרצון של האוניברסיטה להיות שותפים לתהליך שבו הדר והעיר התחתית הופכים להיות אזורים המושכים אוכלוסייה צעירה ובה גם המעמד היצירתי. פרופ' רובין מתאר את האזורים האלו כ-Second City ומציין שאם אכן הם ימשיכו להביא לעיר אוכלוסייה צעירה, הדבר ייטיב עם האוניברסיטה.
הסיבה הרביעית קשורה לים, שכן לאוניברסיטה יש בית ספר למדעי הים ולכן הקרבה אליו (גם אם לא המיידית כמו שהיינו רוצים) חשובה למוסד.
המתחם הטכנולוגי של האוניברסיטה ברחוב הנמל
אחרי שהבנתי מדוע האוניברסיטה משקיעה מאמצים גדולים כל כך בהקמת השלוחה בעיר התחתית, לא יכולתי שלא לתהות מה האיזון העתידי בין קמפוס האם לבין השלוחה בעיר התחתית, ואם שלוחת ה"בת" תגבר על ה"אם". פרופ' רובין אומנם ציין כי התהליך שהותנע הגיע לנקודת ה"אל חזור" לדעתו, אולם לא ציין יעד מוגדר ליחסים בין שתי השלוחות. לדבריו, המעבר לשלוחה העתידית לא היה פשוט למי שלמד כבר בקמפוס הקיים בשל הריחוק החברתי, אולם "הדורות" הצעירים כבר מתמסרים לעיר התחתית בקלות רבה יותר. החוגים הראשונים "לרדת" לעיר היו החוגים הטכנולוגיים, וזאת על מנת שיהיו קרובים יותר למת"מ או לסטארטאפים באיזור. כך הם יכולים, לפי פרופ' רובין, לממש את חזון האוניברסיטה להיות חלק ממנועי הצמיחה לעיר.
הפעולה של הקמת השלוחה בעיר התחתית אינה הפעולה היחידה שהמוסד עושה, ומתווסף אליה המיזוג עם המרכז האקדמי ויצ"ו חיפה העוסק בתחומי העיצוב והאדריכלות, תוך כוונה להקים בניין נוסף למרכז במגרש החניה הסמוך לו, הקמה עתידית של בית ספר לרפואה שיסונף לבית החולים העתידי שיוקם בקריות, וגם ניסיון (שלא צלח עד כה) לשלב את מכללת בראודה כרמיאל (העוסקת בהנדסה) בפעילות האוניברסיטה. בשלוחה בעיר התחתית המוסד מבקש להקים עוד מבנה וכן להקים בקרבת מקום קמפוס לחרדים (בו זכתה האוניברסיטה במכרז). גם אל בת גלים מבקשת האוניברסיטה להגיע ולהקים בה את קמפוס מדעי הים. לטענת פרופ' רובין הכסף לקמפוס זה קיים ורק לא נמצא עדיין מיקום, אבל הוא עדיין אופטימי. ועוד בנוגע לבת גלים מספר פרופ' רובין כי האוניברסיטה ניסתה מספר פעמים לרכוש את מבנה הקזינו, אולם הבעלים העלה בכל פעם את המחיר.
אין ספק שתיאור הפיתוח של האוניברסיטה בעיר התחתית ובסביבותיה הינו משמעותי ונרחב ושהוא המצע הפיזי של כוונותיה: להפוך לאחד ממנועי הצמיחה לחיפה, להשאיר בה צעירים, להעצים תעשיות קיימות וכו'.
עוד מבנה שהאוניברסיטה מתכננת להפוך לחלק מהקמפוס שלה בפינת הרחובות שער פלמר והנמל
בקשר ליחס שבין שלוחת האוניברסיטה בעיר התחתית לבין המעטפת העירונית מציין פרופ' רובין כי האוניברסיטה קיבלה החלטה אסטרטגית שלא לדאוג למגורים (כלומר להקמת מעונות), אלא להשקיע בפיתוח תשתית מחקרית והוראתית. גם בעיניי דרך החשיבה הזו נכונה משום שבאזור העיר התחתית יש היצע נדל"ני גדול שרק צריך לפגוש את היזמים הנכונים. אולם פרופ' רובין מעלה חשש שהמחירים יהיו גבוהים מדי והאזור יהפוך לכזה הנגיש רק לשכבת אוכלוסייה עשירה יחסית ולא לכולם. את זה הוא סבור שיש למנוע על ידי חקיקה עירונית שתייצר דיור בר השגה כמו בערים אחרות בעולם.
לטענתו, מלבד מגורים יש עוד דברים רבים שהעירייה צריכה לדאוג להם: מוסדות חינוך כדוגמת גני ילדים ובתי ספר וגם שיפור המרחב הציבורי. לטענתו העירייה לא עושה דבר על מנת לשפר את המרחב הציבורי בקמפוס הנמל, בין אם זה הצבת ספסלים או סגירת רחוב הנמל להולכי רגל בלבד. לטענת פרופ' רובין האווירה הסטודנטיאלית צריכה להיראות ולהיות מורגשת במרחב העירוני וכיום היא לא מממשת את הפוטנציאל שלה בשל היעדר התערבות עירונית.
רחוב הנמל הסמוך למבנה "דילן" של האוניברסיטה. לטענת פרופ' רובין המרחב הציבורי לא נותן מענה לסטודנטים.
לעיר התחתית כולה יש עוד כברת דרך לעבור. למרות שהיא נחשבת לסיפור הצלחה, יש עדיין מעט מדי פעילות (שלא בשעות הערב ובעיקר בסופי שבוע), יש מעט מדי מגורים, יש יותר מדי מבנים נטושים ומעט פונקציות שאינן בילוי ומסעדנות. אם כוונות האוניברסיטה יתממשו ואכן יוקמו עוד מבנים באזור זה ותורחב בו הפעילות האקדמית, הדבר יכול להשפיע עליו בצורה מיטבית ולעזור לו להיות באמת אזור עירוני פעיל ומתפקד לאורך כל שעות היום.
תודה לפרופ' רובין על הריאיון.
תודה לזהבה קורן על הסיוע.
תגובות