האיש הירוק כל ימות השנה - ראיון עם אדר' יוסי קורי

מאת: אדר' עומרי זילכה. עריכה לשונית: אביעם בן נעים.

על מנת להגיע לסטודיו של האדריכל יוסי קורי בשכונת אחוזה צריך לרדת הרבה מאוד מדרגות, עד שמגיעים לקו הממשק עם הוואדי. בכניסה אל הסטודיו פוגשים שורת מודלים שהודפסו במדפסת תלת מימד, ובהם מבנים שכבר נבנו וגם כאלה שלא, כשברקע עיטורים ופרסים שונים בהם זכה הסטודיו. פנימה יותר, מול ויטרינה גדולה אל הוואדי, הוא מספר לי על החיות שעוברות כאן ללא הפרעה ועל המרגוע שהוא מוצא בירידה לוואדי עצמו. וכשחושבים על זה, קשה לדמיין אווירה מתאימה יותר לעבודתו של קורי - תכנון בר קיימא.

המילים "תכנון בר קיימא" או "תכנון סביבתי" הפכו ל-Buzz Word בשנים האחרונות ולא בכדי: בעולם בו המבנים אחראים על צריכה של כ-40% מהאנרגיה, לא פלא שעיסוק אדריכלי רב כמו גם טכנולוגי מכוון לתכנן מבנים שאינם צורכים אנרגיה ואף מייצרים אנרגיה בעצמם. הטכנולוגיות כבר קיימות וכמותן גם התקנים, התוכנות, החומרים והפיתוחים השונים. את כל זה צריכים לקחת אנשי מקצוע ולתרגם לסביבה הבנויה, ואחד הטובים שבהם בארץ הוא יוסי קורי.

מבנה סדנאות ומחלקת עיצוב תכשיטים במכללת שנקר. תהליך התכנון האקולוגי כולל בין היתר טיהור הקרקע מחומרים מזהמים, נטיעת עשרות עצי הדר במפלס הרחוב ובגג ויצירת פרדס עירוני מחודש, שימוש בחומרים אקולוגיים (מקומיים, ממוחזרים ומתחדשים), הכנסת אור טבעי מרוכך דרך קירות מסך מתקדמים ועוד. צילום: ליאור אביטן.

קורי בעל תואר ראשון באדריכלות מהטכניון בו הוא המשיך בלימודיו עד לקבלת תואר דוקטור. הוא הבעלים של סטודיו "גאוטקטורה" העוסק בתכנון בר קיימא ובעבר היה מרצה בטכניון ובמכללת שנקר. המשרד אותו הקים בשנת 2008 מתמחה בתכנון בר קיימא, כזה אשר נושא הקיימות והסביבה מוביל אותו ומהווה את לב העשייה בו. זהו משרד ייחודי שלוקח על עצמו אך ורק פרויקטים אשר אפשר להביא בהם לידי ביטוי את הערכים החשובים לקורי. לאורך שנות המשרד תכנן קורי פרויקטים שונים בתחומי המגורים, האקדמיה והפיסול הסביבתי ולצידם פרויקטים רבים רעיוניים שלא מומשו. בפרויקטים אלו ניתן למצוא גישה חדשה, מרעננת וייחודית למבנים היודעים לשלב בין הפונקציה, הסביבה, הכלכלה, החברה והעיצוב בצורה הוליסטית. נסו לחשוב מתי פגשתם לאחרונה בארץ מבנה המשלב בין כל אלו ותגיעו למסקנה העצובה שהם בודדים בנוף. קורי ניגש תדיר לתחרויות ארציות ובינלאומיות והציג בתערוכות רבות, בהן גם כאלו מעבר לים. אחד הדברים הבולטים ביותר באתר של המשרד הוא רשימת הפרסים האינסופית כמעט שבהם זכה קורי, כבוד אליו מגיעים אדריכלים מעטים בגילו (49).

גלריית הזכוכית בפרדס גולדברג ברמת גן: התערבות במבנה לשימור לטובת מעבדות, סדנאות וכיתות.

זוכה אות השימור ואות העיצוב. תהליך התכנון האקולוגי כולל בין היתר סריקה תלת מימדית של מבנה לשימור בן 100 שנים ובנייה בתוכו ללא נגיעה במבנה העתיק, שימוש בחומרים וחלקים הניתנים לפירוק, למיון לפי סוג ולמיחזור עתידי, החלפת גגות אסבסט בגגות עם רעפים מחומרים אקולוגיים ועוד. צילום: ליאור אביטן

קורי מספר שהוא מתחיל את תהליך העיצוב בהיכרות עמוקה עם השטח - לא רק המגרש עצמו אלא הסביבה הסמוכה הנבחנת במודל תלת מימדי. המאפשר להבין את ההקשרים המרחביים וגם לבדוק את היכולת לממש את הפרוגרמה המבוקשת. התכנון מתגבש תוך כדי בחינת הדברים בתוכנות מתקדמות המאפשרות לבצע סימולציות ולהבין נושאים אקוטיים כמו תאורה טבעית ומלאכותית, רוחות, קרינה סולארית ועוד. התוכנות האלו מאפשרות יצירת חלופות רבות, אשר באמצעותן ניתן לגבש את מה שמתאים למבנה הן מבחינת הפרוגרמה והן מבחינת הסביבה. הוא מדגיש באוזניי שהדבר לא פשוט ויש שורה של פשרות ואילוצים דרכם הוא מגיע אל התכנון. העובדה שקורי מתכנן מבנים שהם טובים לסביבתם אך גם מעוצבים, אינה מובנת מאליה ולא תמיד באה לידי ביטוי בעולם התכנון הסביבתי, אך מבחינתו גם העיצוב חייב להיכנס למערכת השיקולים, כל עוד הוא לא מאלץ את הנושא הסביבתי.

וילה אקולוגית אקו360. וילה המייצרת 30% יותר אנרגיה ממה שהיא צורכת (בעלת מאזן אנרגטי חיובי). תהליך התכנון האקולוגי כולל בין היתר חזית מאווררת מבמבוק ופלסטיק ממוחזר, בידוד מיטבי, קיר וגג ירוק, פטיו להכנסת אור טבעי, בריכה ביולוגית עם ווטלנד לטיהור מים (לא לשחייה), מעטפת מבנה המייצרת הצללה אופטימאלית ועוד. צילום: ליאור אביטן.

ובזמן שקורי מציג לי שורה ארוכה של מבנים מעוצבים, טובים לסביבתם, בעלי כדאיות כלכלית ואשר חלקם אף בעלי תכסית נמוכה, לא יכולתי שלא לחוש בנימת אכזבה בקולו לגבי המקום שתופס הנושא בתכנון בארץ, מקום לא גבוה במיוחד בלשון המעטה. במדינה בה שיקולי בטחון, תקציב, מהירות וגזירת סרט הם השיקולים המובילים - אין מקום לשיקולים אחרים החשובים לא פחות לתכנון כמו השיקולים הסביבתיים שקורי מקדש (ובצדק). לטענתו, למרות מה שקורה בחלקים מסוימים בעולם, בהם תכנון בר קיימא הופך להיות הסטנדרט, בארץ הדבר רחוק מכדי מימוש ואין הפנמה שכל מערכות התכנון והבנייה צריכות להתעמק בזה. קורי מציין שהאקדמיות למיניהן בארץ הפכו את הנושא ל"נישה" שאינה אינטגרלית בתהליך התכנון ושגם האדריכלים עצמם שוכרים יועץ "ירוק" על מנת שילווה את הפרויקט במקום להפוך את הנושא לחלק ממערכת השיקולים שלהם. לטענתו הגיע הזמן שהאדריכלים ייקחו אחריות ויתכננו רק פרויקטים שהם נכונים וטובים לסביבה, וכך יעבירו מסר הן ליזמים והן לציבור ויבהירו עד כמה הנושא חשוב.

בית ספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת ת"א. מבנה כיתות ומשרדים שקיבל את הדירוג הכי גבוה על פי התקן הישראלי לבנייה ירוקה (5 כוכבים) והתקן האמריקאי LEED (פלטינום). תהליך התכנון האקולוגי כולל בין היתר שפופרות תרמו סולאריות המייצרות אנרגיה מהשמש עבור מערכת המיזוג של המבנה, תאורה טבעית מיטבית, טיהור מים אפורים באמצעות בריכות טיהור ביולוגיות, גג ירוק ועוד. תכנון: גאוטקטורה, אקסלרוד-גרובמן וחן אדריכלים. צילום: שי אפשטיין.

בעולם בו אנו מבכים את אובדן הערכים ותוהים גם על המצפן האדריכלי שהלך ונחלש בשנים האחרונות, אי אפשר שלא להעריך את קורי על החשיבה ועל העשייה שלו. לטענתו, בניגוד לאחרים בתחום הסביבתי, הוא לא מגיע אליו מתוך "הפחדה" על מה שעתיד לקרות אלא פשוט כי אין אפשרות אחרת לתכנון. קורי נאמן לעקרונותיו בכל הפרויקטים שהוא מבצע, והם לא מהווים תוסף או קישוט אלא נושא המוביל את העשייה למן תחילתה ומוליד תוצרים אדריכליים טובים יותר לסביבתם ומעוררי השראה. קורי מציין בגאווה שהוא לא לוקח כל פרויקט והוא לא מתחרט על שום פרויקט שלקח. אין לו פרויקטים שהוא עשה "כי צריך", אלא רק כאלה שהוא האמין בהם ולמד מהם, דבר שמצריך לדבריו גם הרבה מאוד הקרבה. קורי שואל את עצמו שאלות שמרבית האדריכלים לא שואלים את עצמם, כמו מה יהיה עם המבנה הזה בעוד חמישים שנה? כיצד המבנה הזה יכול לשפר את העולם? או כיצד ניתן יהיה למחזר את החומרים מהם בנוי המבנה בבוא היום בו הוא יפורק? שאלות שצריכות להטריד את כולנו.

וכמובן אי אפשר שלא לדבר על ההקשר החיפאי. קורי מתגורר בחיפה מגיל ארבע ומבחינתו העיר היא אי של שפיות וקצב הנשימה בה איטי ונעים. העיר, הוא טוען, מתגלה לה לאיטה ולא בבת אחת. לטענתו האיזונים שיש בה בין הטבע לבין הבנוי והרקמה שנוצרת כתוצאה מכך השפיעו על קו החשיבה שלו, דבר הבא לידי ביטוי במבנים שהוא מתכנן ואשר בהם הוא מגיע לאיזונים בין הבנוי לבין הטבע והסביבה. קורי הוא לא איש המקצוע הראשון המציין בפניי את ההשפעה הגדולה שיש לעיר על עבודתו. פעם זה הטבע ופעם זה הים, פעם אלו מבנים לשימור ופעם אלו הקהילות שחיות כאן - כל אלו יוצרים מוזה תכנונית שאין כמותה בארץ.